שכר הנוטריון קבוע בתקנות, וזו לא סיסמה

מי קובע את התעריף

התעריף נקבע בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978, שהותקנו מכוח חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976. תקנה 1 מפרטת טבלה של שירותים ולצד כל אחד מהם את השכר, ולשונה מחייבת: הנוטריון יגבה שכר בשיעור הנקוב.

כלומר, אין כאן מחירון מומלץ ואין שיקול דעת מסחרי. הסכום שנוטריון רשאי לגבות עבור אימות חתימה, אישור העתק, תצהיר או אישור נכונות תרגום נקבע במקום אחד, והוא זהה, או לפחות אמור להיות זהה, בכל משרדי הנוטריונים בארץ.

התעריף כובל בשני הכיוונים

כאן נמצאת הנקודה שמפתיעה את רוב הלקוחות. סעיף 34(5) לחוק הנוטריונים קובע שנוטריון אשם בעבירת משמעת אם גבה או דרש בעד שירותיו שכר שהוא למעלה מן הקבוע מכוחו של החוק, וכן אם גבה או דרש, ללא טעם מספיק, שכר שהוא למטה מן הקבוע.

כלומר, האיסור אינו רק על ייקור. הוא חל גם על הוזלה. הדיון בעבירות משמעת כאלה מתקיים בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, בהרכב שכולל שני נוטריונים לפחות.

ההיגיון פשוט: התעריף האחיד נועד להבטיח שהאישור הנוטריוני יישאר מוצר אחיד ואמין, ושלא תיווצר תחרות מחירים על פעולה שכל תוקפה נובע מכך שהיא נעשתה כראוי.

החריגים, וגם הם קבועים בתקנות

תקנה 1א מונה שלושה מצבים, והם בלבד, שבהם נוטריון רשאי שלא לגבות שכר, כולו או חלקו:

• כשהנוטריון שוכנע שמבקש השירות חסר אמצעים.
• כשהשירות ניתן לעולה חדש בתוך שבע שנים מעלייתו, או לתושב חוזר בתוך 24 חודשים, בהצגת אישור ממשרד העלייה והקליטה.
• כשהשירות התבקש עקב טעות של הנוטריון עצמו.

בנוסף, תקנה 2 קובעת שלא ייגבה שכר נוסף עבור עותק שנעשה במילוי חובה שבדין ולא כשירות ללקוח.

מה כן משנה את הסכום

העובדה שהתעריף קבוע אינה אומרת שכל פנייה עולה אותו דבר. התקנות עצמן קובעות מה מעלה את הסכום:

• מספר המילים בתרגום. אישור נכונות תרגום מתומחר לפי מאות מילים, עם תעריף יורד ככל שהמסמך ארוך יותר. כששירות אחר כרוך בתרגום בידי הנוטריון, מתווספת מחצית מהשכר לפי מספר המילים.
• יציאה מחוץ למשרד. פרט נפרד בתקנות קובע תוספת לשעה הראשונה ולכל מחצית שעה נוספת, מרגע היציאה ועד השיבה, ובנוסף הוצאות נסיעה. התוספת נגבית ויהא מספר הפעולות באותו מעמד אשר יהא, ומתחלקת בין כמה מבקשי שירות שקיבלו שירות באותו מעמד.
• שעות מיוחדות. שירות שניתן בין השעה 19:00 לשעה 08:00 למחרת, או בימי מנוחה, נושא תוספת של 50% מהשכר הקבוע.
• עותקים ואישורים נוספים. לכל סוג שירות נקבע בתקנות סכום נפרד לאישור נוסף או לחותם נוסף באותו מעמד, והוא נמוך משמעותית מהאישור הראשון.
• שפה לועזית שאינה אנגלית או ערבית. נקבעה לכך תוספת קבועה.

ולבסוף, ולמניעת אי הבנות: לפי לשון תקנה 1, השכר נגבה בצירוף סכום השווה למס ערך מוסף. כלומר, הסכומים שבתקנות אינם כוללים מע"מ, והוא מתווסף.

מתי התעריף מתעדכן

תקנה 4 קובעת שכל סכום שבתקנות משתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן. המדד הקובע הוא זה שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי, לעומת המדד שפורסם בנובמבר שלפניו.

לאחר העדכון מפרסם המנהל הכללי של משרד המשפטים הודעה ברשומות, ובה נוסח התעריף המעודכן. זהו המקור הרשמי, וכל טבלה אחרת היא לכל היותר העתק שלו.

למה הצעה זולה מהתעריף היא סימן אזהרה

אם התעריף אחיד ומחייב, הצעה שנמוכה ממנו אינה מציאה אלא סימן שמשהו אינו כשורה: או שהשירות שמוצע אינו באמת אישור נוטריוני, או שהוא ניתן בדרך שאינה עומדת בתקנות.

השאלה שכדאי לשאול נוטריון אינה כמה זה עולה, אלא מה בדיוק נדרש במקרה שלכם: איזה אישור צריך, כמה עותקים, האם נדרש תרגום, והאם המסמך מיועד לחו"ל ולכן יידרש גם אפוסטיל. אלה הדברים שקובעים את העלות הסופית, ועליהם באמת שווה לדבר מראש.

שורה תחתונה

שכר הנוטריון הוא אחד המחירים הבודדים במשק שאי אפשר להתמקח עליהם, וזו דווקא בשורה טובה ללקוח: אפשר להתמקד בשאלה מי עושה את העבודה נכון ובזמן, במקום בהשוואת מחירים חסרת משמעות. הסכומים המדויקים והמעודכנים מתפרסמים בתקנות ובהודעה ברשומות.

אין באמור במאמר זה משום ייעוץ משפטי או תחליף לו, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.