לשון הרע והוצאת דיבה

מה נחשב לשון הרע?

לפי סעיף 1 לחוק, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול:

• להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
• לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות שמיוחסים לו.
• לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
• לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

"אדם" הוא יחיד או תאגיד, ולכן גם חברה יכולה לתבוע. הביטוי "הוצאת דיבה" הוא השם המקובל בציבור לאותה עוולה. לשון הרע יכולה להשתמע גם בעקיפין, מהפרסום עצמו או מנסיבות חיצוניות (סעיף 3).

מהו "פרסום"? גם הודעה בקבוצה

פרסום יכול להיות בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר (סעיף 2(א)). די בכך שהדברים יועדו לאדם אחד זולת הנפגע והגיעו אליו, או שהיו בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע (סעיף 2(ב)). לכן גם פוסט ברשת חברתית, ביקורת באתר, הודעה בקבוצת וואטסאפ של הבניין או מייל לכמה נמענים יכולים להיות פרסום.

איזה פיצוי אפשר לקבל?

• פיצוי ללא הוכחת נזק. בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע בפיצוי שלא יעלה על 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק (סעיף 7א(ב)). הסכום מתעדכן לפי מדד המחירים לצרכן, ביחס למדד ספטמבר 1998 (סעיף 7א(ה)), ולכן התקרה בפועל גבוהה יותר.
• כפל פיצוי. הוכח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לפסוק עד כפל הסכום, ללא הוכחת נזק (סעיף 7א(ג)).
• פיצוי על נזק שהוכח. מי שמוכיח נזק ממשי, למשל אובדן לקוחות, יכול לתבוע אותו.
• צווים. בית המשפט רשאי לצוות על איסור הפצה של הפרסום, ועל פרסום תיקון או הכחשה על חשבון הנתבע (סעיף 9).

אילו הגנות עומדות לנתבע?

• אמת הפרסום (סעיף 14). הדבר שפורסם היה אמת, והיה בפרסום עניין ציבורי. נדרשים שני התנאים יחד.
• תום לב (סעיף 15). הפרסום נעשה בתום לב באחת הנסיבות שהחוק מונה, למשל: חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם; הגנה על עניין אישי כשר; הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי או בקשר לעניין ציבורי; תלונה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע.
• פרסומים מותרים (סעיף 13). למשל פרסום של בעל דין, בא כוחו או עד, שנעשה תוך כדי דיון משפטי, ודין וחשבון נכון והוגן על דיון פומבי.

מי שמוכיח שפרסם באחת מנסיבות סעיף 15 ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר, חזקה עליו שפעל בתום לב. החזקה מתהפכת כשהדבר לא היה אמת והמפרסם לא האמין באמיתותו, או לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים כדי לבדוק אם הוא אמת (סעיף 16). גם כשאין הגנה, התנצלות, תיקון או הכחשה שפורסמו באותה דרך יכולים להפחית את הפיצוי (סעיף 19).

מכתב התראה על לשון הרע: למה מתחילים בו?

מכתב התראה על לשון הרע דורש להסיר את הפרסום, לפרסם התנצלות ולפצות, ומודיע שאם הדרישה לא תיענה תוגש תביעה. לעיתים המכתב מסיים את העניין בלי הליך. כשהפרסום היה באמצעי תקשורת, לדרישה לפרסם תיקון או הכחשה יש משמעות נוספת: אם הדרישה לא נענתה, נשללת מהעורך ומהאחראי הגנת תום הלב (סעיף 17).

מי שקיבל מכתב התראה לא צריך להתעלם ממנו, וגם לא למהר להתנצל. קודם בודקים מה בדיוק פורסם, למי, ואילו הגנות עומדות.

לשון הרע בעבודה ובמשפחה

הוצאת דיבה בעבודה. כשהפרסום נעשה בקשר ליחסי עבודה, בין עובד למעסיק, התביעה נדונה בדרך כלל בבית הדין לעבודה. דוגמאות: מכתב פיטורים שמופץ לכל העובדים, או המלצה שלילית שנמסרת למעסיק חדש.

תביעת לשון הרע במשפחה. פרסום פוגעני בין בני משפחה, בדרך כלל על רקע סכסוך גירושין או ירושה, נדון בדרך כלל בבית המשפט לענייני משפחה, כחלק מהסכסוך המשפחתי.

שימו לב: לשון הרע על ציבור שאינו תאגיד, ולשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, אינן עילה לתביעה אזרחית (סעיפים 4 ו-5).

מהלך הטיפול בארבעה שלבים

1. תיעוד. שמירת הפרסום עצמו: צילומי מסך עם תאריך, קישורים, שמות הנמענים.
2. הערכה. האם זו לשון הרע, מי פרסם, ואילו הגנות צפויות.
3. מכתב התראה או תשובה למכתב שהתקבל.
4. תביעה או הגנה בבית המשפט, ולעיתים גישור.

מה להביא לפגישה

• הפרסום עצמו, בצילום מסך או בהקלטה, עם התאריך.
• פרטי מי שפרסם ומי שנחשף לפרסום.
• ראיות לנזק: לקוחות שעזבו, הודעות שהתקבלו.
• מכתב התראה או כתב תביעה שהתקבל, ומועד קבלתו.

לוח זמנים ועלות

לוח זמנים: כדאי לפעול מהר, כל עוד הפרסום זמין ואפשר לתעד אותו ואת היקף החשיפה שלו. משך ההליך תלוי בבית המשפט ובהיקף הראיות.

עלות: שכר הטרחה נקבע בהסכם שכר טרחה בכתב, אחרי עיון בפרסום ובמסמכים. אגרת בית המשפט משולמת בנפרד.

נפגעתם מפרסום, או קיבלתם מכתב התראה?

אפשר לפנות לבדיקת הפרסום ולהערכת הסיכויים, לפני ששולחים מכתב או משיבים עליו.